אז יש כבר תסריט, יש שחקנית ראשית ועוד כמה שחקניות חיזוק.
אמא הכינה סנדביצ'ים וכתבה לו"ז ממש כמו בעבודה, ואבא לקח מצלמת וידאו מחבר, וממש כמו בעבודה אמר לו שיסמוך עליו והכל יהיה בסדר.
הלוקיישן הראשון שנבחר הוא הפארק. הילדה בתלבושת הודית צבעונית, ושאר חברותיה הצטיידו גם הן בסארי מאולתר והנה אפשר להרגיש בבוליווד. יש טייפ ואפילו זכרו להביא בטריות. מפעילים את המוזיקה, אבא לוחץ רקורד במצלמה והבנות מקפצות. האידיליה בהתגלמותה, ואבא כבר חושב לעצמו "אני כזה במאי מבוזבז, כמה שזה פשוט…" אבל רגע, התיאום בניהן פתאום מופר הכל מתבלבל, הן עוצרות, אבל הטייפ ממשיך לנגן, הן לא יודעות איפה הן עצרו, מנסות להשלים, אבא עם המצלמה מנסה לתפוס את ילדת הבת מצווש שלו כשהיא נסערת ומחלקת פקודות לחברותיה, ואמא בכלל נסעה חזרה הביתה כי מסתבר שהן שכחו את השקית עם הדרבוקות והתוף מרים בבית.
אבא אובד עצות, והנה מאיימת לבקוע לה צרחה מפי בת המצווה החביבה עליו. אבא מנסה ניסיון נואש, "רגע, אמא תכף חוזרת" אבל מאוחר מדי, זה מגיע "אבא!!! מה אתה עושה? זה לא בקצב!!! אתה לא מבין כלום!!!" ואחרי הצרחה מגיעות גם דמעות התסכול.
אז בואו נעביר רגע אחורה, נלחץ rewind ונראה איך אפשר היה למנוע את התרחשותה של הקטסטרופה הרבתית בפארק השכונתי.
דבר ראשון שעושים לפני שיוצאים לצילומים זה לוודא שלא שוכחים כלום. בטח לא דברים קטנים אבל קריטיים כמו בטריה ספייר, כבל מאריך, אביזרי הלבשה, והרבה מים ואוכל אם מצלמים בחוץ.
אחרי שעשינו וי ליד כל הדברים שהיו כתובים ברשימה, לוקחים יחד איתנו את התסריט (שנלמד בכתבה הראשונה) ולא שוכחים עט. זאת כיוון שלא בטוח שתרצו לצלם את הסצנות לפי סדר התסריט, ולכן חשוב לסמן מה צולם כבר ומה עוד נשאר.
אם הסצנה הראשונה היא הריקודים ההודיים סטייל בוליווד בפארק, צריך לחלק אותם למקטעים, למשל, ליד העץ, ליד האגם, עם הדרבוקות, ולא לשכוח לגוון – פעם שוט מרחוק ופעם שוט מקרוב (long shot ו – close up) כדי שלילדים בבת מצווש לא יהיה משעמם. מלבד זאת, למי שלא מיומן, זה כמעט בלתי אפשרי גם לביים וגם לצלם במקביל. הקשב צריך להיות מחולק לכל כך הרבה פרטים – לשחקנים, לתאורה, לקומפוזיציה ולסאונד, ובתוך כל זה אסור לאבא לשכוח ללחוץ על כפתור הרקורד אחרי שצעק לבנות שצריך לעשות את זה עוד פעם כי הבן הקטן משך לו במכנסיים והמצלמה זזה לכל הכיוונים. רצוי מאד שיהיה לצלם גם עוזר צמוד, או במקרה שלנו עוזרת כדי שתתפקד בתור הבמאית או עוזרת צלם או אחראית על הטייפ, או על כולם ביחד.
את הסצנה הבאה בחרה משפחת עצמוני לצלם בים. הסארי הוחלפו במכנסיים קצרים והבנות עכשיו יושבות על מגבת חוף ואוכלות אבטיח. אבא זוכה לשבת כי אמא זכרה להביא לו כיסא במאי, הילדות זוכרות את הטקסט, יש קלוז אפ, יש לונג שוט. אידיליה בהתגלמותה. ושוב אבא חושב לעצמו "איזו טעות עשיתי. במקום ללכת ללמוד אלקטרוניקה הייתי צריך ללמוד בימוי והיום כבר הייתה לי וילה עם בריכה ב – LA ליד ספילברג.
מגיעים סוף סוף הביתה ואבא מעביר את הקבצים למחשב, ילדת הבת מיצווש כולה התרגשות עומדת לידו, מצפה לראות מה יצא. הנה רואים את הבנות יושבות בים, אבל מה זה הרעש הבלתי נסבל הזה? למה לא שומעים כלום? אמא מתקרבת ומקשיבה. "זאת הרוח" היא אומרת. הרוח נושבת אל תוך מיקרופון המצלמה ומאפילה על קולות הבנות שכמעט ואינם נשמעים. אבא מסתכל בחשש אל בתו, אבל במקום שהיא עמדה נשאר רק אוויר. הילדה כבר רצה אחוזת אמוק לחדר, טורקת את הדלת, ושוב דמעות התסכול וצעקות האכזבה מהדהדות בבית.
ולכן אם שוב נעביר אחורה, אמליץ בכל פה ובכל קולי, להימנע מסאונד בסרטי חובבים. לכו על קליפ מגניב עם מוסיקה ותמנעו מעצמכם התעסקות שיכולה להיות מאד מורכבת.
אם בכל זאת סאונד הכרחי, יש לי טיפ חינמי מצוין במיוחד לבעלי סמארטפון. הצמידו לשחקן, או במקרה שלנו לשחקנית, אוזניות טלפון נייד עם רמקול, ואותן חברו לסמארטפון. ברגע שמתחילה הסצינה הפעילו את הרשמקול שמגיע בילד-אין באייפון, או הורידו את האפליקציה החינמית italk, ותקליטו את הסאונד בסמארטפון קרוב לפה של השחקנית ואת הצילום תעשו במצלמה. תעשו קלאפ לנקודת ציון לסינכרון, וכך תוכלו להתגבר על רעשי הרקע מסביב.
איך לערוך את הכל ולהוסיף מוסיקה? על זה ארחיב בפרק הבא – דגימה ועריכת וידאו לקליפ הבת מצווש